豐碩 發表於 2013-3-2 23:07:27

【漢語大詞典●帙】

<P align=center>【漢語大詞典●帙】<p><br>
①[zhìㄓˋ]</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
[『廣韻』直一切,入質,澄。]</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
1.古代竹帛書籍的套子。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>多以布帛制成。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>后世亦指線裝書之函套。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『說文·巾部』:“帙,書衣也。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>晉潘嶽『楊仲武誄』:“披帙散書,屢覩遺文。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>唐李白『翰林讀書言懷呈集賢諸學士』詩:“觀書散遺帙,探古窮至妙。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
2.指畫卷外面包著的套子。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>明陳繼儒『群碎錄』:“余嘗於項子京家見王右丞畫一卷,外以班竹帙裹之。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
3.卷冊,函冊。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>南朝宋顏延之『皇太子釋奠會作詩』:“尙席函杖,丞疑奉帙,侍言稱辭,惇史秉筆。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>宋葉適『京西運判方公神道碑』:“公學極原本,有書以來,無不通習。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>聚帙數萬,多朱黃塗乙處。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>朱自淸『中國歌謠·歌謠的起源與發展』:“以至刊布成帙,舉世傳誦,沁人心腑。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
4.編次,整理。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>唐杜甫『晩晴』詩:“書亂誰能帙,杯乾自可添。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>唐黃滔『大唐福州報恩定光多寶塔碑記』:“其經也,帙十卷爲一函。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
5.量詞。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>多用於裝套的線裝書。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『南史·隱逸傳上·孔淳之』:“茅屋蓬戶,庭草蕪徑,唯牀上有數帙書。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>宋韓淲『澗泉日記』卷中:“先公在婺,平仲有詩文一帙來贈。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>明高啟『荊南唱和集後序』:“因以一帙示余,曰:‘此野人之詞也。’”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
6.通“秩”。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>十年爲一帙。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>宋王十朋『顯仁皇后挽詞』之二:“八帙年無憾,三仁謚自輝。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>淸黃宗羲『〈黃山續志〉序』:“沈眉生住焦村,累書招我爲黃山之遊。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>是時老母年開九帙,余不敢妄離左右。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>

頁: [1]
查看完整版本: 【漢語大詞典●帙】