豐碩 發表於 2013-1-28 15:26:44

【漢語大詞典●償】

<P align=center>【漢語大詞典●償】<p><br>
①[chánɡㄔㄤˊ]</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
[『廣韻』市羊切,平陽,禪。]</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
[『廣韻』時亮切,去漾,禪。]</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
“償”的繁體字。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
1.賠償;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
償還。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『左傳·定公三年』:“君以弄馬之故,隱君身,棄國家。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>群臣請相夫人以償馬,必如之。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『淮南子·主術訓』:“夫責少者易償,職寡者易守。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『百喩經·寶篋鏡喩』:“昔有一人,貧窮困乏,多負人債,無以可償。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>唐韓愈『南海神廟碑』:“賦金之州,耗金一歲八百,困不能償,皆以丐之。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>淸紀昀『閱微草堂筆記·槐西雜志二』:“十數人一時不見,座惟寧一人。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>無可置辦,乃傾囊償値,懊惱而歸。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
2.補償;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
抵償。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>漢司馬遷『報任少卿書』:“僕誠以著此書,藏諸名山,傳之其人,通邑大都,則僕償前辱之責,雖萬被戮,豈有悔哉!”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>宋王安石『和王微之登高齋』詩之一:“君知富貴亦何有,諂譽未足償譏排。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『武王伐紂平話』卷中:“爾傷人命,罪過實大,你合償他命。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>魯迅『書信集·致台靜農』:“兩書皆自校自印,但仍爲商店所欺,績不償勞。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
3.謂抵得上。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>元王實甫『破窯記』第一折:“見二人衣冠齊整,鞍馬非常,能償箇守藍橋飽醋生,料強如誤桃源聰俊俏劉郞。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
4.報答;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
酬報。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『史記·范雎蔡澤列傳』:“一飯之德必償,睚眥之怨必報。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>淸吳從先『頓子眞小傳』:“反而求之,不得於心,乃以死償。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
5.應對,酬答。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『左傳·僖公十五年』:“西隣之言,不可償也。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>杜預注:“故知有責讓之言,不可報償。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
6.回報,報復。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>參見“償怨”。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
7.實現;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
滿足。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>元張雨『懷茅山』詩:“歸來閉戶償高臥,莫遣人書白練裙。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>淸黃軒祖『遊梁瑣記』:“將女改適龐,錢母喜償夙願。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>徐遲『祁連山下』:“他的宿願已償。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>一座寶庫已經打開。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>

頁: [1]
查看完整版本: 【漢語大詞典●償】