豐碩 發表於 2013-1-24 00:21:14

【漢語大詞典●値】

<P align=center>【漢語大詞典●値】<p><br>
①[zhíㄓˊ]</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
[『廣韻』直吏切,去志,澄。]</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
[『集韻』丞職切,入職,禪。]</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
[『中原音韻』音直,入作平,齊微。]</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
“値”的新字形。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
1.遇到;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
碰上。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『莊子·知北遊』:“明見無値。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>成玄英疏:“値,會遇也。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>王先謙集解:“雖明見之而無所値。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『周書·文帝紀上』:“早値宇文使君,吾等豈從逆亂。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>按『北史·周紀上』“値”作“遇”。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>淸孔尙任『桃花扇·阻奸』:“下官史可法……自崇禎辛未,叨中進士,便値中原多故,內爲曹郞,外作監司,敭歷十年,不曾一日安枕。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>魯迅『花邊文學·水性』:“遇到熱不可耐時,便脫衣一跳,倘不幸而正値深處,那當然是要死的。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
2.犯,違犯。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>漢劉向『列女傳·珠崖二義』:“至海關,關候士吏搜索,得珠十枚於繼母鏡奩中。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>吏曰:‘嘻!</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG> 此値法,無可奈何,誰當坐者?’”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
3.當;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
對。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『儀禮·喪服』“大功八升若九升”漢鄭玄注::“不言七升者,主於受服,欲其文相値。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>賈公彦疏:“値者,當也……初死,冠皆與小功衰相當,故云‘文相値’也。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>元范梈『題李白郞官湖』詩:“大別山高几千尺,隔城正與祠相値。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
4.在輪到的時間內擔任某項工作。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『續孽海花』第四九回:“自從四人進了軍機處後,淑喬和敦古一班,勝佛與培村一班,輪日入値。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>如:値夜;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
値班。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
5.指當値的班次。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『兒女英雄傳』第四十回:“他見不曾叫著,便同了一衆同寅散値,回到外朝房吃飯。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
6.謂按物價所付的錢款。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>唐裴鉶『傳奇·陳鸞鳳』:“<鸞鳳>遂獻刀與緒,厚酬其値。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>淸朱象賢『聞見偶錄·義狗』:“<客>遂解囊與値,屠見其囊金富有,既受値,又謀殺而盡攫之。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
7.指物品的價格或價値。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>葉聖陶『窮愁』:“詢其値,曰:‘每餠五錢。’”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>如:幣値;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
價値。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
.指物品與價錢相當。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『二十年目睹之怪現狀』第五回:“東西雖好,那裏値到這個價錢,頂多不過一個折半價罷了。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>沈從文『阿金』:“這婦人的聘禮値五頭黃牛。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
9.値得,有價値。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『兒女英雄傳』第十五回:“今日出醜當場,我也無顔再生人世,便是死在你這等一位英雄刀下也死得値。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
10.通“直”。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>直接。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『荀子·君道』:“人主不能論此三材者,不知道此道,安値將卑埶出勞,倂耳目之樂,而親自貫日而治詳,一內而曲辨之,慮與臣下爭小察而綦偏能,自古及今,未有如此而不亂者也。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>王先謙集解:“値,與‘直’同。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
11.通“直”。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>副詞。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>只;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
僅。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『隸釋·晉張平子碑』:“向若生於春秋之間,遊乎闕里之堂,將同貫宰、貢,齊衡遊、夏,豈値取足於身中,垂名於一塗哉!”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>宋王安石『飛雁』詩:“漢時蘇武與張騫,萬里生還値偶然。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
12.通“植”。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>拄立。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>明高啟『詠隱逸·陳留父老』:“有叟過其傍,値杖爲踟躕。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
13.數値,指用數字表示的量或數學式運算所能得到的每一個結果。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>如:函數的値;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
代數式的値。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
値②[zhìㄓˋ]</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
[『廣韻』直吏切,去志,澄。]</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
“値”的新字形。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
執持。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『詩·陳風·宛丘』:“無冬無夏,値其鷺羽。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>毛傳:“値,持也。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>孔穎達疏:“鷺羽,執持之物,故以値爲持。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>

頁: [1]
查看完整版本: 【漢語大詞典●値】