【類經 卷二十九 會通類 脈色357】
<STRONG></STRONG><P align=center><FONT size=5><STRONG>【<FONT color=red>類經 卷二十九 會通類 脈色357</FONT>】</STRONG></FONT></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG></STRONG> </P><STRONG>善為脈者,謹察五臟六腑,一逆一從,陰陽表裡,雌雄之紀,藏之心意,合心於精,非其人勿教,非其真勿授,是為得道。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(見藏象類四。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>脈氣流經,經氣歸於肺,肺朝百脈。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>氣口成寸,以決死生。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(藏象十二。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>天周二十八宿,人經二十八脈,周身一十六丈二尺。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>故人一呼脈再動,氣行三寸,一吸脈亦再動,氣行三寸,一萬三千五百息,氣行五十營於身,水下百刻,日行二十八宿,漏水皆盡,脈終矣。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>凡行八百一十丈也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(經絡二十六。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>凡未診病者,必問嘗貴後賤,雖不中邪,病從內生,名曰脫營。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>嘗富後貧,名曰失精。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>凡欲診病者,必問飲食居處,暴樂暴苦,始樂後苦,皆傷精氣,精氣竭絕,形體毀沮。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>善為脈者,必以比類奇恆從容知之,為工而不知道,此診之不足貴,此治之三過也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>診有三常,必問貴賤,封君敗傷,及欲侯王。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>故貴脫勢,雖不中邪,精神內傷,身必敗亡。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>始富後貧,雖不傷邪,皮焦筋屈,痿 為攣。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>凡診者,必知終始,有知余緒,切脈問名,當合男女。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(論治十八。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>診不知陰陽逆從之理,此治之一失也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>診病不問其始,憂患飲食之失節,起居之過度,或傷於毒,不先言此,卒持寸口,何病能中?妄言作名,為粗所窮,此治之四失也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>診無人事,治數之道,從容之葆,坐持寸口,診不中五脈,百病所起,始以自怨,遺師其咎。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(論治十九。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>必審問其所始病,與今之所方病,而後各切循其脈,視其經絡浮沉,以上下逆從循之。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(脈色二十五。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>氣口何以獨為五臟主?氣口亦太陰也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(藏象十一。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>上、下、來、去、至、止。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(脈色二十一注義。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>肝脈弦,心脈鉤,脾脈代,肺脈毛,腎脈石,是謂五臟之脈。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病二十五。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>厥陰之至其脈弦,少陰之至其脈鉤,太陰之至其脈沉,少陽之至大而浮,陽明之至短而澀,太陽之至大而長。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>至而和則平,至而甚則病,至而反者病,至而不至者病,未至而至者病,陰陽易者危。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(運氣三十一。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>三陽脈至手太陰而弦,浮而不沉,決以度,察以心,合之陰陽之論。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>所謂二陽者,陽明也,至手太陰,弦而沉急不鼓,炅至以病皆死。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>一陽者,少陽也,至手太陰,上連人迎,弦急懸不絕,此少陽之病也,專陰則死。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>三陰者,六經之所主也,交於太陰,伏鼓不浮,上空志心。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>二陰至肺,其氣歸膀胱,外連脾胃。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>一陰獨至,經絕氣浮,不鼓鉤而滑。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>先至為主,後至為客。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病七。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>春不沉,夏不弦,冬不澀,秋不數,是謂四塞。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>沉甚曰病,弦甚曰病,澀甚曰病,數甚曰病,參見曰病,復見曰病,未至而去曰病,去而不去曰病,反者死。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(運氣二十二。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>春得秋脈,夏得冬脈,長夏得春脈,秋得夏脈,冬得長夏脈,是謂五邪皆同,命死不治。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病類二十五。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>寸口主中,人迎主外,兩者相應,俱往俱來,若引繩大小齊等,春夏人迎微大,秋冬寸口微大,如是者命曰平人。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>人迎盛則為熱,虛則為寒,緊則為痛痺,代則乍甚乍間。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>寸口盛則脹滿寒中食不化,虛則熱中出糜、少氣溺色變,緊則痛痺,代則乍痛乍止。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(針刺二十九。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>少氣者,脈口人迎俱少而不稱尺寸也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(針刺類二十八。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>脈之盛衰者,所以候血氣之虛實、有餘不足也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(針刺五十七。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>形充而脈小以弱者氣衰,衰則危矣。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(藏象十五。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>虛者脈大如其故而不堅也,實者脈大如其故而益堅也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(針刺十六。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>大熱病,氣熱脈滿,是謂重實。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>脈氣上虛尺虛,是謂重虛。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>經絡皆實,是寸脈急而尺緩也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>絡氣不足,經氣有餘者,脈口熱而尺寒也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>經虛絡滿者,尺熱滿,脈口寒澀也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>寒氣暴上,脈滿而實,實而滑則生,實而逆則死。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>脈浮而澀,澀而身有熱者死。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>其形盡滿者,脈急大堅,尺澀而不應也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>從則生,逆則死。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病十六。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>邪氣來也緊而疾,穀氣來也徐而和。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(針刺八。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>脈急則引,脈大以弱則欲安靜,用力無勞也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(針刺二十九。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>帝曰︰脈從而病反者,其診何如?岐伯曰︰脈至而從,按之不鼓,諸陽皆然。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>帝曰︰諸陰之反,其脈何如?岐伯曰︰脈至而從,按之鼓甚而盛也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(標本一。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>陽病而陽脈小者為逆,陰病而陰脈大者為逆。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>故陰陽俱靜俱動,若引繩相傾者病。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(經絡十三。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>脈盛血少,此謂反也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>脈少血多,此謂反也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病二十一。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>人迎與寸口氣小大等者,病難已。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>人迎盛堅者傷於寒,氣口盛堅者傷於食。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(脈色三十二。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>脈之卒然動者,皆邪氣居之,留於本末,不動則熱,不堅則陷且空,不與眾同,是以知其何脈之動也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>經脈者常不可見也,其虛實也以氣口知之,脈之見者皆絡脈也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(經絡六。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>夫脾虛浮似肺,腎小浮似脾,肝急沉散似腎,此皆工之所時亂也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>夫浮而弦者,是腎不足也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>沉而石者,是腎氣內著也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>今夫脈浮大虛者,是脾氣之外絕,去胃外歸陽明也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病類九。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>鼓一陽曰鉤,鼓一陰曰毛,鼓陽勝急曰弦,鼓陽至而絕曰石,陰陽相過曰溜。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病六。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>手太陰、足太陰盛者,寸口大三倍於人迎;手少陰、足少陰盛者,寸口大再倍於人迎;手厥陰、足厥陰盛者,寸口大一倍於人迎。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>虛者,俱寸口反小於人迎也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>手陽明、足陽明盛者,人迎大三倍於寸口;手太陽、足太陽盛者,人迎大再倍於寸口;手少陽、足少陽盛者,人迎大一倍於寸口。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>虛者,俱人迎反小於寸口也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病十。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>陰氣大盛,則陽氣不能榮也,故曰關。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>陽氣大盛,則陰氣弗能榮也,故曰格。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>陰陽俱盛,不能相榮,故曰關格。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>關格者,不得盡期而死也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(經絡二十二。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>人迎一盛,病在足少陽;一盛而躁,病在手少陽。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>人迎二盛,病在足太陽;二盛而躁,病在手太陽。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>人迎三盛,病在足陽明;三盛而躁,病在手陽明。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>人迎四盛,且大且數,名曰溢陽,溢陽為外格。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>脈口一盛,病在足厥陰;一盛而躁,在手心主。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>脈口二盛,病在足少陰;二盛而躁,在手少陰。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>脈口三盛,病在足太陰;三盛而躁,在手太陰。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>脈口四盛,且大且數,名曰溢陰,溢陰為內關,內關不通死不治。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>人迎與太陰脈口俱盛四倍以上,命曰關格,關格者與之短期。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(針刺二十八。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>又二十九略同。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>南北政。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>天地之變,無以脈診。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>尺寸反,陰陽交。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(運氣五。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>人之居處動靜勇怯,脈亦為之變乎?診病之道,觀人勇怯骨肉皮膚,能知其情,以為診法也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病五十三。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>應則順,否則逆,逆則變生,變生則病。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>物生其應也,氣脈其應也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(運氣六。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>消癉脈實大,病久可治;脈懸小堅,病久不可治。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病六十。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>癲疾脈。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病六十五。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>腰痛脈。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病三十七。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>胃脘癰者,當候胃脈。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>人迎者胃脈也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病類八十八。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>腸 生死脈。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病七十二。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>熱病汗出而脈尚躁盛者死。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病四十三。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>六經滑澀,為疝為積。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病七十。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>何以知懷子之且生也?身有病而無邪脈也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病六十二。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>乳子中風熱,喘鳴肩息者,脈實大也,緩則生,急則死。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病四十七。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>刺家不診,聽病者言。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(針刺四十四。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>凡將用針,必先診脈,視氣之劇易,乃可以治也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(針刺六十。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>諸脈者皆屬於目。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(經絡二十一。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>視其目色,以知病之存亡也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>持氣口人迎以視其脈,堅且盛且滑者病日進,脈軟者病將下,諸經實者病三日已。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>氣口候陰,人迎候陽也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(針刺十六。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其脈滑而盛者,病日進;虛而細者,久以持;大以澀者,為痛痺。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>陰陽如一者病難治。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>視目之五色,以知五臟而決死生。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>視其血脈,察其色,以知其寒熱痛痺。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(針刺二十三。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>欲知其要,則色脈是矣。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>色以應日,脈以應月,常求其要,則其要也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>治之要極,無失色脈,用之不惑,治之大則。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(論治十七。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>善診者,察色按脈,先別陰陽,審清濁而知部分,視喘息、聽聲音而知所苦,觀權衡規矩而知病所主。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(論治八。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>帝曰︰視而可見奈何?岐伯曰︰五臟六腑固盡有部,視其五色,黃赤為熱,白為寒,青黑為痛,此所謂視而可見者也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>帝曰︰捫而可得奈何?岐伯曰︰視其主病之脈,堅而血及陷下者,皆可捫而得也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病六十六。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其色多青則痛,多黑則痺,黃赤則熱,多白則寒,五色皆見則寒熱也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(經絡三十一。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>視其顏色,黃赤者多熱氣,青白者少熱氣,黑色者多血少氣。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(藏象十七。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>凡診絡脈,脈色青則寒且痛,赤則有熱。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>胃中寒,手魚之絡多青矣;胃中有熱,魚際絡赤;其暴黑者,留久痺也;其有赤有黑有青者,寒熱氣也;其青短者,少氣也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(經絡六。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>形勝色、色勝形者,至其勝時年加,感則病行,失則憂矣。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(藏象三十一。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>肺熱者色白而毛拔,心熱者色赤而絡脈溢,肝熱者色蒼而爪枯,脾熱者色黃而肉蠕動,腎熱者色黑而齒槁。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病七十一。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>太陽之脈,色榮顴骨,熱病也,榮未交,曰今且得汗,待時而已。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>與厥陰脈爭見者,死期不過三日。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>其熱病內連腎。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>少陽之脈,色榮頰前,熱病也,榮未交,曰今且得汗,待時而已。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>與少陰脈爭見者,死期不過三日。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>頰下近顴為大瘕,下牙車為腹滿,顴後為脅痛,頰上者膈上也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病四十四。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>少陰所謂面黑如地色者,秋氣內奪,故變於色也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病十一。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>道之至數,五色脈變,揆度奇恆,道在於一。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>容色見上下左右,各在其要。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>其色見淺者,湯液主治,十日已。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>其見深者,必齊主治,二十一日已。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>其見大深者,醪酒主治,百日已。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>色夭面脫,不治,百日盡已。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>脈短氣絕死,病溫虛甚死。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>色見上下左右,各在其要。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>上為逆,下為從。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>女子右為逆,左為從;男子左為逆,右為從。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>搏脈痺 ,寒熱之交。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>脈孤為消氣,虛泄為奪血。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>孤為逆,虛為從。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(論治十四。)</STRONG>
頁:
[1]