【漢語大詞典●琅璫】
本帖最後由 三才 於 2013-8-18 14:40 編輯 <br /><br /><P align=center><B><FONT size=5>【<FONT color=red>漢語大詞典●琅璫</FONT>】</FONT><P><BR>亦作“琅當”。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>亦作“瑯鐺”。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>1.用鐵鏈鎖人。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>『漢書·王莽傳下』:“以鐵鎖琅當其頸,傳詣鍾官。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>顏師古注:“琅當,長鏁也。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>王先謙補注:“以鐵鎖琅當其頸,猶言以鐵鎖鎖其頸耳。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>『漢書·西域傳上·罽賓國』:“陰末赴鎖琅當德(趙德),殺副已下七十餘人。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>王念孫『讀書雜志·漢書十五』:“琅當上本無鎖字,乃後人誤取注文加之也。</STRONG><STRONG>古者以鐵連環係罪人謂之琅當。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>2.指人帶上鐐銬。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>宋洪邁『夷堅乙志·何村公案』:“白日見數人驅一囚,杻械琅璫至階下。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>鄒韜奮『抗戰以來』五十:“他們動手,我就瑯鐺入獄。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>3.指鈴鐸。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>唐杜甫『大云寺贊公房』詩:“夜深殿突兀,風動金琅璫。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>仇兆鼇注:“今殿塔皆有之,一曰殿角懸鈴,其聲琅璫……此詩所用,當指鈴鐸。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>宋蘇軾『獄中寄子由』詩:“柏臺霜氣夜淒淒,風動琅璫月向低。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>4.比喩鈴狀物。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>唐唐彦謙『詠葡萄』:“滿架高撐紫絡索,一枝斜嚲金琅璫。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>5.象聲詞。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>唐李賀『榮華樂』詩:“金蟾呀呀蘭燭香,軍裝武妓聲琅璫。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>宋蘇軾『舟中聽大人彈琴』詩:“風松瀑布已淸絶,更愛玉珮聲琅璫。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>6.猶郞當。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>潦倒貌。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>宋文天祥『至揚州』詩:“此廟何神三十郞,問郞行客忒琅璫。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG></STRONG></P></B>
頁:
[1]