三才 發表於 2013-6-30 16:28:55

【漢語大詞典●妥帖】

<P align=center>【漢語大詞典●妥帖】<p><br>
亦作“妥怗”。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>亦作“妥貼”。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
1.穩當;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
合適。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>晉陸機『文賦』:“或妥帖而易施,或岨峿而不安。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『南齊書·文學傳·陸厥』:“岨峿妥怗之談,操末續顛之說。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>宋梅堯臣『次韻和長吉上人淮甸相遇』:“文字皆妥貼,業術無傾敧。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『警世通言·宋小官團圓破氈笠』:“小人們商議,不如教他寫一紙靠身文書,方才妥帖。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>朱自淸『背影』:“但他終於不放心,怕茶房不妥貼。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
2.安定。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>唐杜甫『故司徒李公光弼』詩:“擁兵鎮河汴,千里初妥貼。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『資治通鑑·唐德宗貞元元年』:“泌曰:‘易帥之際,軍中煩言,乃其常理,泌到,自妥貼矣。’”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>淸陳維崧『醉春風·上巳陰雨慨然成詠』詞:“賓朋妥貼,心情安頓。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
3.平靜,寧靜。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>唐陸龜蒙『奉和太湖詩·初入太湖』:“斯須風妥怗,若受命平秩。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>宋史達祖『醉落魄』詞:“江痕妥貼,日光熨動黃金葉。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>元汪元亨『醉太平·警世』曲:“門前山妥帖,窗外竹橫斜。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
4.齊備,停當。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『英烈傳』第四七回:“正在安置妥貼,只聽一聲炮響喨,即便同時發作起來。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『老殘遊記』第十九回:“一一安排妥帖。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>魯迅『而已集·再談香港』:“十箱書收拾妥帖,至少要五點鍾。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>

頁: [1]
查看完整版本: 【漢語大詞典●妥帖】