三才 發表於 2013-6-29 18:07:31

【漢語大詞典●妃耦】

<P align=center>【漢語大詞典●妃耦】<p><br>
亦作“妃偶”。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
1.配偶。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>指丈夫或妻子。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『詩·衛風·有狐序』:“衛之男女失時,喪其妃耦焉。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>陸德明釋文:“妃,音配。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『左傳·成公八年』:“士之二三,猶喪妃耦,而況霸主?”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『北史·列女傳序』:“或有王公大人之妃偶,肆情於淫僻之俗。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
2.猶輔佐;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
副手。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『左傳·昭公三十二年』:“故天有三辰,地有五行,體有左右,各有妃耦。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>杜預注:“謂陪貳。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『國語·晉語三』“鎮撫國家,爲王妃兮”三國吳韋昭注:“言重耳當伯諸侯,爲王妃偶。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>

頁: [1]
查看完整版本: 【漢語大詞典●妃耦】