三才 發表於 2013-5-18 17:40:38

【漢語大詞典●寒谷】

<P align=center>【漢語大詞典●寒谷】<p><br>
1.山谷名。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>一名黍谷。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>在今北京市密云縣。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>相傳爲鄒衍吹律生黍的地方。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>漢劉向『七略別錄·諸子略』:“鄒衍在燕,有谷地美而寒,不生五穀,鄒子居之,吹律而溫至黍生,至今名黍谷。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>漢王充『論衡·定賢』:“夫和陰陽,當以道德至誠。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>然而鄒衍吹律,寒谷更溫,黍穀育生。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>推此以況諸有成功之類,有若鄒衍吹律之法。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>故得其術也,不肖無不能;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
失其數也,賢聖有不治。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>晉左思『魏都賦』:“且夫寒谷豊黍,吹律暖之也;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
昏情爽曙,箴規顯之也。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>后以借喩夫婦之間的依存關系。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>南朝宋顏延之『秋胡詩』:“椅梧傾高鳳,寒谷待鳴律。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
2.常用以自比爲對別人提攜獎掖的謝詞。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>唐柳宗元『謝李吉甫相公示手劄啟』:“藻鏡洞開,而秋毫在照;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
文律傍暢,而寒谷生輝。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>宋曾鞏『襄州回相州韓侍中狀』:“譬如寒谷,幸蒙六律之吹;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
有若秋毫,遂借千鈞之重。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
3.陰冷的山谷。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>唐宋之問『遊法華寺』詩:“寒谷梅猶淺,溫庭橘未華。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>唐韓偓『病中初聞復官』詩之二:“曾避暖池將浴鳳,却同寒谷乍遷鶯。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>

頁: [1]
查看完整版本: 【漢語大詞典●寒谷】