【漢語大詞典●庸器】
<P align=center>【漢語大詞典●庸器】<p><br>1.古代銘功的銅器,如鼎彛之類。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>『周禮·春官·序官』:“典庸器。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>鄭玄注引鄭司農云:“庸器,有功者鑄器銘其功。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>南朝梁劉勰『文心雕龍·銘箴』:“呂望銘功於昆吾,仲山鏤績於庸器,計功之義也。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
2.猶庸材。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>『文選·江淹<雜體詩>之十六』:“大廈須異材,廊廟非庸器。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>李周翰注:“廊廟喩宰臣也,言宰臣不可任庸常之器。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>宋夏竦『進策議選調』:“能材且患於循資,庸器自安於久次。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
頁:
[1]