豐碩 發表於 2013-3-17 22:06:47

【漢語大詞典●庸虛】

<P align=center>【漢語大詞典●庸虛】<p><br>
1.才能低下,學識淺薄。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>自謙之詞。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『陳書·高祖紀上』:“高祖泣謂休悅曰:‘僕本庸虛,蒙國成造。’”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『北史·儒林傳下·劉炫』:“以此庸虛,屢動宸眷;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
以此卑賤,每升天府。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『資治通鑑·陳宣帝太建十二年』:“吾以庸虛,受茲顧命。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>胡三省注:“庸,言身無所能,虛,言胸中無所有;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
謙詞也。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>淸方東樹『答葉溥求論古文書』:“雖僕庸虛,其敢復顧時人譏笑,畏忌銜忍,不一吐所懷,以答高義,塞厚望耶?”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
2.指學識淺陋、才能低下的人。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>自謙之詞。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>宋蘇軾『賀提刑馬宣德啟』:“疇咨明哲,宣布厚恩。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>匪惟凋瘵之獲蘇,抑亦庸虛之知勉。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>

頁: [1]
查看完整版本: 【漢語大詞典●庸虛】