【漢語大詞典●店】
<P align=center>【漢語大詞典●店】<p><br>①[diànㄉㄧㄢˋ]</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
[『廣韻』都念切,去栝,端。]</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
1.放置貨物的棧房。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>晉崔豹『古今注·都邑』:“肆,所以陳貨鬻之物也;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
店,所以置貨鬻之物也。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>肆,陳也;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
店,置也。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
2.商店。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>『唐律疏議·名例四·平贓者』:“居物之處爲邸,沽賣之所爲店。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>唐李白『金陵酒肆留別』詩:“風吹柳花滿店香,吳姬壓酒喚客嘗。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>魯迅『呐喊·孔乙己』:“但他在我們店里,品行却比別人都好,就是從不拖欠。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
3.旅店,客店。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>唐溫庭筠『商山早行』詩:“雞聲茅店月,人跡板橋霜。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>『西遊記』第八四回:“我喚趙寡婦店。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>我店裏三樣兒待客。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>如今先小人,後君子先把房錢講定後,好算帳。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>『古今小說·范巨卿雞黍死生交』:“當日天晩,投店宿歇。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
4.猶“站”。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>常用作集鎮之名。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>如:長辛店,駐馬店。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
頁:
[1]