【漢語大詞典●徽典】
<P align=center>【漢語大詞典●徽典】<p><br>1.盛美的典禮。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>晉潘尼『釋奠頌』:“穆穆焉,邕邕焉,眞先王之徽典,不刊之美業,允不可替已。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
2.美好的典常。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>語出『書·舜典』:“愼徽五典。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>孔傳:“徽,美也;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
五典,五常之教。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>唐杜甫『朝獻太淸宮賦』:“惟累聖之徽典,恭淑愼以允緝。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>淸徐作肅『侯氏旅譜題詞』:“嗚呼,徽典!</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG> 親族之訓著於『書』,『行葦』之詩作於周公。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>古之聖人,凡以爲教化之大者,固人人知也。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
3.美好的典章。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>『宋書·禮志四』:“正名存義,有國之徽典;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
臣子一例,史傳之明文。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
頁:
[1]