豐碩 發表於 2013-3-14 01:46:46

【漢語大詞典●微妙】

<P align=center>【漢語大詞典●微妙】<p><br>
1.精微深奧。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『老子』:“古之善爲士者,微妙玄通,深不可識。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>漢趙岐『<孟子>題辭』:“儒家惟有『孟子』閎遠微妙,縕奧難見。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>三國魏嵇康『養生論』:“夫至物微妙,可以理知,難以目識。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>五代齊己『贈念法華經僧』詩:“況聞此經甚微妙,百千諸佛眞祕要。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>淸紀昀『閱微草堂筆記·姑妄聽之三』:“與之言,微妙玄遠,多出意表。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
2.指精微深奧的道理。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>元劉祁『歸潛志』卷八:“<孟宗獻>坐臥諷詠深思,已而盡得其法,下筆造微妙,再試,魁於鄕、於府、於省、於御前,天下號孟四元。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>阿英『鹽鄕雜信四』:“不知我佛如來,跑到森林中四十九日悟道時,亦曾參透此中微妙否?”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
3.謂精深復雜,難以捉摸。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>茅盾『淸明前後』第四幕:“多一個人,我就不至於孤掌難鳴,而且,在微妙的關頭,您又懂得怎樣轉換空氣,把事情緩和下去。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>張潔『沉重的翅膀』七:“人和人之間的關系,有時相當微妙。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>得失全在反掌之間。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
4.精細巧妙。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『孫子·用間』:“非微妙不能得間之實。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『荀子·議兵』:“兼是數國者,皆干賞蹈利之兵也,傭徒鬻賣之道也,未有貴上安制綦節之理也。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>諸侯有能微妙之以節,則作而兼殆之耳。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>楊倞注:“微妙,精盡也……諸侯有能精盡仁義,則能起而兼危此數國。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
5.猶細小。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『淮南子·俶眞訓』:“夫挾依於跂躍之術,提挈人閒之際,撢掞挺挏世之風俗,以摸蘇牽連物之微妙,猶得肆其志,充其欲。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>高誘注:“微妙,猶細小。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>

頁: [1]
查看完整版本: 【漢語大詞典●微妙】