豐碩 發表於 2013-3-12 17:18:05

【漢語大詞典●徒侶】

<P align=center>【漢語大詞典●徒侶】<p><br>
1.朋輩;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
同伴。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>晉劉琨『扶風歌』:“攬轡命徒侶,吟嘯絶巖中。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>唐谷神子『博異志·白幽求』:“夜遭風,與徒侶數十人,爲風所飄,南馳兩日兩夜,不知幾千萬里。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>元戴良『宿高密』詩:“僕馬立空曠,徒侶話曛黑。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>淸劉大櫆『祭左繭齋文』:“今君之沒,猶此鄕隣,然規繩自守者,無與爲徒侶,而輕儇相尙者,無與爲陶甄。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
2.指黨與。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『周書·李延孫傳』:“永安之後,盜賊蜂起,長壽乃招集叛亡,徒侶日盛。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『北齊書·李湣傳』:“唯招致姦俠,以爲徒侶。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
3.門徒;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
學生。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『壇經·頓漸品』:“自南北分化,二宗主雖亡彼我,而徒侶競起愛憎。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>淸蒲松齡『聊齋志異·褚生』:“嘗從塾師讀於僧寺,徒侶甚繁。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>梁啟超『中國學術思想變遷之大勢』第三章第一節:“凡創一學說者,輒廣求徒侶,傳於其人,而千里負笈者,亦不絶於道。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>

頁: [1]
查看完整版本: 【漢語大詞典●徒侶】