豐碩 發表於 2013-3-8 22:34:07

【漢語大詞典●行潦】

<P align=center>【漢語大詞典●行潦】<p><br>
1.溝中的流水。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『詩·召南·采苹』:“於以采藻?</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG> 於彼行潦。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>毛傳:“行潦,流潦也。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『孟子·公孫丑上』:“麒麟之於走獸,鳳凰之於飛鳥,太山之於丘垤,河海之於行潦,類也。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>趙岐注:“行潦,道傍流潦也。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>孫奭疏:“潦,雨水盛也。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>唐駱賓王『從軍中行路難』詩:“川源饒毒霧,谿谷多淫雨。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>行潦四時流,崩槎千歲古。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>張際春『向贛南閩西進軍』:“有些路旁的枯草上,掛著一根一根的半透明的圓形冰柱,風吹著一搖一擺,有的被行人撞落在行潦中流動著。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>一說道路上的積水。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『左傳·隱公三年』:“潢、汙、行潦之水。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>孔穎達疏:“行,道也;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
雨水謂之潦。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>言道上聚流者也。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>服虔云:‘畜水謂之潢;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
水不流謂之汙;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
行潦,道路之水是也。’”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>郭沫若『山中雜記·賣書』:“雨傘上滴落著的雨聲都舉著音樂的諧調,赤足上蹴觸著的行潦也覺得爽膩。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
2.『詩·大雅·泂酌』:“泂酌彼行潦,挹彼注茲,可以餴饎。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>鄭玄箋:“流潦,水之薄者也。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>遠酌取之,投大器之中,又挹之,注之於此小器,而可以沃酒食之餴者。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>以有忠信之德、齊絜之誠以薦之故也。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『左傳·隱公三年』:“苟有明信,澗、溪、沼、沚之毛……潢、汙、行潦之水,可薦於鬼神,可羞於王公。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>后因以“行潦”指祭祀或進獻用的酒食。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『樂府詩集·郊廟歌辭六·唐五郊樂章』:“至德可饗,行潦斯挹。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>唐陳子昂『爲建安王獻食表』:“而策勛飲至,頻承湛露之恩;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
獻壽奉觴,未申行潦之薦。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>宋張世南『遊宦紀聞』卷六:“金(高麗使臣)之詞云:‘穆如淸風,幸被餘光之照;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
酌彼行潦,可形將意之勤。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>幸被寬裕而有容,敢以菲微而廢禮。’”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
3.指渾濁的水。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>以喩濁世。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『詩·大雅·泂酌』篇,今文三家以之爲公劉而作。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>謂以戎狄濁亂之區而公劉居之,譬如行潦可謂濁矣。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>公劉挹而注之,則濁者不濁,淸者自淸。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>說見淸王先謙『詩三家義集疏』。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>漢揚雄『百官箴·博士箴』:“公劉挹行潦,而濁亂斯淸,官操其業,士執其經。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>淸顧炎武『淮北大雨』詩:“已知舉世皆行潦,且復因人賦苦匏。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>自注:“匏苦不材於人,共濟而已。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>按,『詩·邶風·匏有苦葉序』謂“刺衞宣公也。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>

頁: [1]
查看完整版本: 【漢語大詞典●行潦】