豐碩 發表於 2013-3-8 21:50:36

【漢語大詞典●行商】

<P align=center>【漢語大詞典●行商】<p><br>
1.經營商業。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>宋張世南『遊宦紀聞』卷八:“仕宦之身,天涯海畔;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
行商之身,南州北縣。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>艾靑『駱駝』詩:“他們從塞外帶來黃金白銀,又從南方運回了異國機械的產物;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
而駱駝做了他們行商的船只。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
2.外出經營的流動商人。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>“坐商”的對稱。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>唐韓愈『祭湘君夫人文』:“居民、行商不來祭享,輒敢以私錢十萬修而作之。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>宋范成大『題南塘客舍』詩:“君看坐賈行商輩,誰復從容唱『渭城』?”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>淸顧炎武『錢糧論上』:“今若於通都大邑行商麕集之地,雖盡徵之以銀,而民不告病。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>范文瀾蔡美彪等『中國通史』第三編第一章第二節:“唐朝后期,皇室通過行商征購宮廷需用的貨物,稱爲‘宮市’。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>參見“坐商”。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>

頁: [1]
查看完整版本: 【漢語大詞典●行商】