豐碩 發表於 2013-3-3 15:05:30

【漢語大詞典●幢】

<P align=center>【漢語大詞典●幢】<p><br>
①[chuánɡㄔㄨㄤˊ]</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
[『廣韻』宅江切,平江,澄。]</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
1.一種旌旗。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>垂筒形,飾有羽毛、錦繡。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>古代常在軍事指揮、儀仗行列、舞蹈表演中使用。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『韓非子·大體』:“車馬不疲弊於遠路,旌旗不亂於大澤,萬民不失命於寇戎,雄駿不創壽於旗幢。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『方言』第二:“翿、幢,翳也。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>楚曰翿,關西關東皆曰幢。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>郭璞注:“儛者所以自蔽翳也。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『宋史·儀衛志六』:“幢,制如節而五層,韜以袋,繡四神,隨方色,朱漆柄。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>淸蒲松齡『聊齋志異·夢狼』:“翁入,果見甥,蟬冠豸繡坐堂上,戟幢行列。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
2.見“幢幢”。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
3.用同“橦”。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>竿柱;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
枝干。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『後漢書·輿服志上』:“鸞旗者,編羽旄列繫幢旁。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>按,漢蔡邕『獨斷』作“編羽毛引繫橦旁”。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>晉葛洪『抱朴子·辨問』:“使之跳丸弄劍,踰鋒投狹,履絙登幢,擿盤緣案。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>唐韓愈『楸樹』詩:“靑幢紫蓋立童童,細雨浮煙作綵籠。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>宋周必大『四次韻答江西美』詩:“眼看碧幢擎蓋綠,心慚白鵠立槐黃。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
4.佛教的一種柱狀標幟,飾以雜彩,建於佛前,表示麾導群生、制伏魔眾之意。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>后用以稱經幢,即寫經於其上的長筒圓形綢繖;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
亦用以稱石幢,即刻經於其上的石柱形小經塔。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『大日經疏』卷九:“梵云‘馱嚩若’,此翻爲‘幢’,梵云‘計都’,此翻爲‘旗’,其相稍異。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>幢但以種種雜綵幖幟莊嚴,計都相亦大同,而更加旒旗密號。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>唐白居易『如信大師功德幢記』:“幢高若干尺,圜若干尺,六隅七層,上覆下承,佛儀在上,經呪在中,記讚在下。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『法苑珠林』卷十二:“<阿鼻>城內有七鐵幢,火湧如沸,鐵融,流迸湧出。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>參見淸葉昌熾『語石·經幢』。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
5.古代軍事編制名。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>參見“幢校”、“幢將”。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
幢②[zhuànɡㄓㄨㄤˋ]</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
[『廣韻』直絳切,去絳,澄。]</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
1.張掛在舟車上的帷幔。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『急就篇』卷三:“蒲蒻藺席帳帷幢。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>顏師古注:“帷者圍也。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>形如車蓋者謂之幢,言其童童然也。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『後漢書·班固傳』:“撫鴻幢,御矰繳,方舟幷騖,俛仰極樂。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>李賢注:“『廣雅』曰:‘幢謂之幬。’</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>幢音直江反,即舟中之幢蓋也。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『隋書·禮儀志五』:“諸王三公有勳德者,皆特加皁輪車,駕牛,形如犢車。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>但烏漆輪轂,黃金雕裝,上加靑油幢,朱絲絡,通幰或四望。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
2.量詞。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>用於建筑物或其他矗立物。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>兪平伯『燕知草·重過西園碼頭』:“非但北京、天津也者沒有去成,即在上海租著的一幢洋房也沒有全家搬去住。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>洪深『香稻米』第二幕:“稻場上堆著五七幢稻草,在那溫和的冬日陽光中,高似一座座的金塔。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>孫犁『白洋淀紀事·碑』:“站在河邊的老人,就是平原上的一幢紀念碑。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>

頁: [1]
查看完整版本: 【漢語大詞典●幢】