豐碩 發表於 2013-3-3 00:15:12

【漢語大詞典●師師】

<P align=center>【漢語大詞典●師師】<p><br>
1.相互師法。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『書·皋陶謨』:“百僚師師,百工惟時。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>孔傳:“師師,相師法。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>孔穎達疏:“百官各師其師,轉相教誨。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『漢書·敘傳下』:“高平師師,惟辟作威。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>顏師古注引鄧展曰:“師師,相師法也。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>梁啟超『中國學術思想變遷之大勢』第四章第三節:“在昔書籍之流布不易,故欲學者,皆憑口說,非師師相傳。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
2.莊嚴恭敬貌。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>漢賈誼『新書·容經』:“朝廷之容,師師然,翼翼然,整以肅。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>漢揚雄『法言·孝至』:“麟之儀儀,鳳之師師,其至矣乎!”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>南朝梁何遜『七啟』:“醞籍愷悌,和樂熙熙。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>生徒肅肅,賓友師師。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>明方孝孺『養素齋記』:“其民師師,其俗熙熙,故易爲治,故善人多也。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
3.眾多貌。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>宋蘇軾『紫宸殿正旦教坊詞』:“欲識太平全盛事,師師鵷鷺滿雲台。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>章炳麟『肅政箴』:“師師群吏,布在九共。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
4.人名。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>本指北宋爲宋徽宗所眷戀的名妓李師師。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>后因用以借指妓女。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>淸吳偉業『無題』詩之三:“錯認微之共牧之,誤他舉舉與師師。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>淸錢謙益『內戌南還贈別故侯家妓人冬哥』詩:“師師垂垂杜秋哀,金縷歌殘盡此杯。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>

頁: [1]
查看完整版本: 【漢語大詞典●師師】