豐碩 發表於 2013-2-22 12:36:25

【漢語大詞典●器】

<P align=center>【漢語大詞典●器】<p><br>
①[qīㄑㄧ]</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
[『廣韻』去冀切,去至,溪。]</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
亦作“噐”。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
1.用具;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
器具。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『易·繫辭上』:“備物致用,立成器以爲天下利。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『漢書·公孫弘傳』:“不作無用之器,即賦斂省。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>唐韓愈『原道』:“工之家一,而用器之家六。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>宋何薳『春渚紀聞·古聲遺制』:“余謂古聲之存於器者,唯琴音中時有一二。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>淸徐釚『遊鼓山記』:“更滌器,坐蒲團細酌。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>柯岩『奇異的書簡·她愛--祖國的明天』:“看著一棵小樹長大成材,一塊頑石雕琢成器,能在人心里引起多少美感,增添多少力量!”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
2.古代標志名位、爵號的器物。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『左傳·成公二年』:“唯器與名,不可以假人。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>杜預注:“器,車服。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『後漢書·來歙傳』:“愚聞爲國者愼器與名,爲家者畏怨重禍。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
3.指官職、爵位。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『續資治通鑑·宋寧宗慶元四年』:“金監察御史路鐸,劾參知政事楊伯通引用鄕人李浩,以公器結私恩。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
4.指寶器。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>鼎彛等傳國之重器。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>亦指政權。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『易·序卦』:“主器者莫若長子,故受之以『震』。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>宋王應麟『困學紀聞·評文』:“建儲非以私親,蓋明萬世之統;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
主器者莫若長子,茲本百王之謀。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
5.指軀體或器官。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『文選·潘嶽〈馬汧督誄〉』:“哀哀建威,身伏斧質;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
悠悠烈將,覆軍喪器。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>呂延濟注:“周處爲建威將軍,與羌苦戰不利,身沒於戰塲。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『百喩經·搆驢乳喩』:“其中有捉頭者,有捉耳者,有捉尾者,有捉腳者,復有捉器者。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>郁達夫『過去』:“聽說有呼吸器病的人,欲情最容易奮興,這大約是眞的。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
6.指有形的具體事物。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>與“道”相對。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『易·繫辭上』:“形而上者謂之道,形而下者謂之器。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>孔穎達疏:“道是無體之名,形是有質之稱。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>唐柳宗元『守道論』:“官也者,道之器也。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>淸王夫之『周易外傳·繫辭上傳二』:“無其器則無其道,人鮮能言之,而固其誠然者也。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
7.指外形。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>淸曾國藩『聖哲畫像記』:“昔在漢氏,若武梁祠、魯靈光殿,皆圖畫偉人事蹟,而『列女傳』亦有畫像,感發興起,由來已舊。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>習其器矣,進而索其神,通其微,合其莫,心誠求之,仁遠乎哉!”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
8.度量;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
胸懷。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『論語·八佾』:“管仲之器小哉。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>宋范仲淹『桐廬郡嚴先生祠堂記』:“蓋先生之心,出乎日月之上;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
光武之器,包乎天地之外。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>宋蘇軾『除范純仁守尙書右仆射制』:“器遠任重,才周識明。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
9.猶性。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>本性。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『淮南子·說山訓』:“善且由弗爲,況不善乎,此全其天器者。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>高誘注:“器,猶性也。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>孟子曰:‘人性善。’</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>故曰全其天性。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
10.才能;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
能力。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『禮記·王制』:“瘖、聾、跛躃、斷者、侏儒、百工,各以其器食之。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>鄭玄注:“器,能也。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>淸顧炎武『日知錄·保舉』:“若指瑕掩善,則朝無可用之人;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
苟隨器授任,則世無可棄之士。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
11.比喩人才。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『老子』:“大器晩成。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>晉葛洪『抱朴子·正郭』:“嵇生以爲太原郭林宗竟不恭三公之命,學無不涉,名重於往代,加之以知人,知人則哲,蓋亞聖之器也。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『三國演義』第十一回:“此子長成,必當代之偉器也。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>巴金『春』八:“陳家姑少爺不成器,在外頭鬧得不成話,好多人都曉得。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
12.器重,重視。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『漢書·翟方進傳』:“丞相官缺,群臣多舉方進,上亦器其能,遂擢方進爲丞相。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>宋王讜『唐語林·賞譽』:“白敏中在郞署,未有知者。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>雖李衛公器之,多所延譽,然而無資用以奉僚友。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>淸蒲松齡『聊齋志異·靑娥』:“會秦中歐公宰是邑,見生文,深器之。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
13.謂量材使用。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『論語·子路』:“說之不以道,不說也;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
及其使人也,器之。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>何晏集解引孔安國曰:“度才而官之。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
14.指使其才爲人所用。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>晉皇甫謐『高士傳·莊周』:“莊周者,宋之蒙人也,少學老子,爲蒙縣漆園吏,遂遺世自放不仕,王公大人皆不得而器之。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
15.指國家的賦役。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『管子·乘馬』:“諸侯之地千乘之國者,器之制也。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>

頁: [1]
查看完整版本: 【漢語大詞典●器】