【漢語大詞典●喀】
<P align=center>【漢語大詞典●喀】<p><br>①[kāㄎㄚ]</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
[『廣韻』苦格切,入陌,溪。]</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
1.嘔吐聲。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>參見“喀喀”。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
2.吐。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>淸方苞『弟椒塗墓志銘』:“弟偕行喀血,隱而不言,血氣遂大耗。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>淸王端履『重論文齋筆錄』卷二:“<陳公>遂得喀血疾,未預院試而卒。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
3.象聲詞。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>參見“喀啦”、“喀嚓”。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
喀②[ke˙ㄎㄜ]</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
方言。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>語氣詞。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>柳靑『創業史』第一部第十三章:“高增福不知怎么感激是好,說:‘我一百個放心喀。’”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
頁:
[1]