豐碩 發表於 2013-2-20 19:28:53

【漢語大詞典●哺】

<P align=center>【漢語大詞典●哺】<p><br>
①[bǔㄅㄨˇ]</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
[『廣韻』薄故切,去暮,幷。]</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
1.給幼兒喂食。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『漢書·賈誼傳』:“抱哺其子。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>顏師古注:“哺,飤也。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>聞一多『死水·靜夜』:“受哺的小兒接呷在母親懷里。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
2.泛指禽獸喂養幼仔。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『漢書·東方朔傳』:“夫口無毛者,狗竇也;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
聲謷謷者,鳥哺鷇也。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>唐韓愈『嗟哉董生行』:“家有狗乳出求食,雞來哺其兒。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
3.吋嚼;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
吃。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『後漢書·趙孝傳』:“天下亂,人相食……弟季,出遇赤眉,將爲所哺,琳自縛,請先季死。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>李賢注:“哺,食之也。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>唐劉禹錫『武夫詞』:“昔爲編戶人,秉耒甘哺糠。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>明張居正『答福建巡撫耿楚侗言致理安民』:“哺糟拾餘,無裨實用。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
4.口中所含的食物。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『莊子·馬蹄』:“含哺而熙,鼓腹而遊。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>漢董仲舒『春秋繁露·王道』:“民修德而美好,被髮銜哺而遊。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>淩曙注引顏師古曰:“哺,口中所含食也。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>唐韓愈『後廿九日復上書』:“<周公>急於見賢也,方一食三吐其哺。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
5.正在哺乳期的;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
幼小的。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>漢袁康『越絕書·越絕篇敘外傳記』:“乳狗哺虎,不計禍福。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>前蜀韋莊『虢州澗東村居作』詩:“淸澗漲時翹鷺喜,綠桑疎處哺牛鳴。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>明徐渭『萬曆二年白燕雙乳』詩:“哺蝶欺殘粉,捎蜂糝嫩黃。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
6.象聲詞。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>柳靑『銅牆鐵壁』第十五章:“子彈哺哺地落到他的左近。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>陳伯吹『小珍看蛟去』:“剛跑到拐彎的地方,叔叔們已經跳上車子,‘哺’的一聲開走了。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
7.小兒病名。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『釋名·釋疾病』:“小兒氣結曰哺。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>哺,露也。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>哺而寒露,乳食不消,生此疾也。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>參見“哺露”。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>

頁: [1]
查看完整版本: 【漢語大詞典●哺】