豐碩 發表於 2013-2-20 15:06:11

【漢語大詞典●呦呦】

<P align=center>【漢語大詞典●呦呦】<p><br>
1.象聲詞。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>鹿鳴聲。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『詩·小雅·鹿鳴』:“呦呦鹿鳴,食野之苹。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>毛傳:“鹿得蓱呦呦然鳴而相呼。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>三國魏曹丕『短歌行』:“呦呦遊鹿,銜草鳴麑。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>端木蕻良『渾河的急流』:“四處沒有一絲的陰影兒,草原上呦呦的聽著鹿鳴。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
2.象聲詞。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>亦指小動物的叫聲。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>淸東軒主人『述異記·狐祟』:“狐呦呦有聲。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
3.象聲詞。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>哭泣聲或口中發出的低微聲音。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>唐白居易『新豊折臂翁』詩:“應作雲南望鄕鬼,萬人塚上哭呦呦。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>宋曾鞏『一鶚』詩:“窟穴呦呦哭九子,帳前活送雙靑猱。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『醒世恒言·隋煬帝逸遊召譴』:“太子廣拜素曰:‘帝呼不應,喉中呦呦有聲。’”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>淸和邦額『夜譚隨錄·褦襶』:“<官>戯之曰:‘汝能爲沽酒乎?’</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>聲呦呦,似應諾然。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『十月』1981年第2期:“<她>躺在他懷里呦呦哭了。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>

頁: [1]
查看完整版本: 【漢語大詞典●呦呦】