豐碩 發表於 2013-2-20 12:16:02

【漢語大詞典●和節】

<P align=center>【漢語大詞典●和節】<p><br>
1.協調;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
合適。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『荀子·修身』:“食飲,衣服,居處,動靜,由禮則和節。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>王先謙集解:“和節,猶和適也。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>漢焦贛『易林·渙之乾』:“棄古退思,失其和節。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>唐韓愈『唐故相權公墓碑』:“維匡調娛,不失其正,中於和節,不爲聲章。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
2.猶調節。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『淮南子·本經訓』:“夫人相樂,無所發貺,故聖人爲之作樂,以和節之。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
3.溫和的節令。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>漢陳琳『神女賦』:“感仲春之和節,歎鳴雁之嗈嗈。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>漢應瑒『楊柳賦』:“赴陽春之和節,植纖柳以承涼。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>

頁: [1]
查看完整版本: 【漢語大詞典●和節】