【漢語大詞典●告坐】
<P align=center>【漢語大詞典●告坐】<p><br>1.謂被告發而連坐。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>『韓非子·和氏』:“商君教秦孝公以連什伍,設告坐之過。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>舊注:“使什家伍家相拘連,中有犯罪,或有告者,則幷坐其什伍,故曰告坐。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
2.謝坐。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>淸孔尙任『桃花扇·媚座』:“[副淨、末謙恭告坐介。]”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>京劇『取南郡』第一場:“[曹仁:]</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>‘先生少禮,請坐。’</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>[陳矯:]</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>‘告坐。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>喚陳矯進帳,有何話諭?’”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
頁:
[1]