豐碩 發表於 2013-2-18 11:38:41

【漢語大詞典●尖】

<P align=center>【漢語大詞典●尖】<p><br>
①[jiānㄐㄧㄢ]</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
[『廣韻』子廉切,平鹽,精。]</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
亦作“鋟”。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>亦作“鑯”。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
1.細小銳利的末端;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
頂端。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>南朝梁江淹『江上之山賦』:“嶤嶷兮尖出,嵓嶤兮穴鑿。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『新五代史·雜傳·李崧』:“爲浮屠者必合其尖。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>元王實甫『西廂記』第五本第一折:“紅云:‘姐姐,往常鍼尖不倒,其實不曾閒了一個繡牀。’”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『水滸傳』第二六回:“<武松>身邊藏了一把尖長柄短、背厚刃薄的解腕刀。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
2.末端細小、尖銳。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>晉王羲之『書論』:“每作一字,須用數種意……或上尖如枯稈,或下細若針芒。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>唐杜甫『送張十二參軍赴蜀州因呈楊五侍御』詩:“兩行秦樹直,萬點蜀山尖。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>宋陳師道『後山詩話』:“某守與客行林下,曰:‘柏花十字裂,願客對。’</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>其倅晩食菱,方得對,云:‘菱角兩頭尖。’”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>葉聖陶『倪煥之』二:“那個西洋史教師是深度的近視眼,鼻子尖而高。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
3.形成尖形。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>柳靑『銅牆鐵壁』第六章:“要不是傷兵,她還要使兩個小筐滿得尖起來。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>孔厥『新兒女英雄續傳』第四章:“小珠兒尖起嘴巴,用心地寫。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
4.新穎別致。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>唐姚合『和座主相公西亭秋日即事』詩:“酒濃杯稍重,詩冷語多尖。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
5.形容鋒利。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>宋晏幾道『蝶戀花』詞:“月細風尖垂柳渡,夢魂長在分襟處。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『紅樓夢』第五七回:“他那些丫頭媽媽,那一個是省事的?</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG> 那一個是嘴裏不尖的?”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
6.指特出的人或物。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>參見“尖子”、“尖兒”。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
7.形容聲音高而刺耳。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>唐賈島『客思』詩:“促織聲尖尖似針,更深刺著旅人心。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>魯迅『花邊文學·知了世界』:“中國的播音,竟是從早到夜都有戲唱的,它一會兒尖,一會兒沙。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
8.感覺靈敏。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『紅樓夢』第六三回:“偏你這耳朵尖,聽得眞。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>姚雪垠『李自成』第三卷第一章:“有人眼尖,看出奔在前邊的是雙喜。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
9.指集中注意力(聽、看)。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>茅盾『子夜』六:“尖起了耳雜聽他們談話。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
10.在旅途中休息、進飲食。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>淸林則徐『奉旨前往廣東查辦海口事件傳牌稿』:“所有尖宿公館,祇用家常飯菜,不必備辦整桌酒席。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『兒女英雄傳』第三回:“<華忠>說著便告訴店裏,我們那裏尖,那裏住。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
11.在前或先行的。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>參見“尖兵”。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
12.圍棋術語。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>宋徐鉉『圍棋義理·詮釋』:“尖,簽也。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>兩路斜簽而下子曰尖,使有覷之之意也。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
13.鉆進。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>張天翼『貝胡子』:“有一陣風打窗縫里尖進來。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
14.尖刻;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
刻薄。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>郁達夫『遲桂花』:“左一句尖話,右一句毒語。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
15.方言。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>奸滑;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
精明。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>

頁: [1]
查看完整版本: 【漢語大詞典●尖】