豐碩 發表於 2013-2-16 16:11:24

【漢語大詞典●小大】

<P align=center>【漢語大詞典●小大】<p><br>
1.小的和大的。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>有時猶云一切、所有。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『書·顧命』:“柔遠能邇,安勸小大庶邦。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『左傳·莊公十年』:“小大之獄,雖不能察,必以情。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『北史·樂運傳』:“大尊比來小大之事,多獨斷之。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>淸黃鷟來『詠史』之一:“曠觀宇宙內,小大何相蒙?”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
2.引申指長的和幼的、輕的和重的等。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『荀子·非相』:“故長短小大善惡形相,非吉凶也。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『詩·小雅·楚茨』:“既醉既飽,小大稽首。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>鄭玄箋:“小大,猶長幼也。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『禮記·王制』:“疑獄,氾與衆共之。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>衆疑赦之,必察小大之比以成之。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>鄭玄注:“小大,猶輕重也。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『禮記·樂記』:“律小大之稱,比終始之序,以象事行。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>鄭玄注:“小大,謂高聲正聲之類也。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
3.特指小孩和大人。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>意謂全家。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>晉王羲之『十七帖』:“瞻近無緣,省告,但有悲歎。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>足下小大悉平安也。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>晉王羲之『十七帖』:“武妹小大佳也。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
4.指兒子。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『三國志·魏志·公孫度傳』“淵亦恐權遠不可恃,且貪貨物,誘至其使,悉斬送彌晏”裴松之注引三國魏魚豢『魏略』:“宿舒、孫綜前到吳,賊權問臣家內小大,舒、綜對臣有三息。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>宋張齊賢『洛陽搢紳舊聞記·安中令大度』:“喚小大取鐁鑼將篦照來。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>中令自就地取襆頭,用公服袖揩拭。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>

頁: [1]
查看完整版本: 【漢語大詞典●小大】