豐碩 發表於 2013-2-16 14:35:01

【漢語大詞典●奬】

<P align=center>【漢語大詞典●奬】<p><br>
①[jiǎnɡㄐㄧㄤˇ]</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
[『廣韻』即兩切,上養,精。]</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
亦作“奨”。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>“獎”的繁體字。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
1.勸勉;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
鼓勵。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『左傳·昭公二十二年』:“無亢不衷,以奬亂人。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>晉潘嶽『馬汧督誄』:“忌敦勳效,極推小疵,非所以褒奬元功。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>湘靈子『軒亭冤·演說』:“奬群佞,豪傑沈埋;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
媚外族,國權破壞。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
2.輔助。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『左傳·僖公二十八年』:“皆奬王室,無相害也。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『魏書·穆崇傳』:“梁眷不顧恩義,奬顯爲逆。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>中國近代史資料叢刊『太平天國·頒行詔書』:“如有能辨之人,速即反戈替天誅妖,以奬上帝主意,上帝幸甚。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
3.稱許,贊美。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>唐劉得仁『上姚諫議』詩:“曾暗投新軸,頻聞奬滯身。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『水滸傳』第二四回:“西門慶奬了一回,便坐在婦人對面。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>淸吳偉業『揖山樓』詩:“良夜此會難,佳處莫能奬。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
4.爲了表揚、鼓勵而給予榮譽或財物。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>丁玲『延安文藝座談會的前前後後』:“毛主席及時找了他們兩個人去,同他們談話,留他們吃飯,臨走還開一張二百元的支票獎給大隊。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
5.指獎給的榮譽或財物。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>如:得獎;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
一等獎。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
6.通“將”。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>成,順成。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『左傳·定公四年』:“君若顧報周室,施及寡人,以奬天衷,君之惠也。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>杜預注:“奬,成也。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>太平天國楊秀淸蕭朝貴『誥四民安居樂業諭』:“毀除邪神,以奬天衷,以受天福。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>

頁: [1]
查看完整版本: 【漢語大詞典●奬】