豐碩 發表於 2013-2-16 09:17:26

【漢語大詞典●失實】

<P align=center>【漢語大詞典●失實】<p><br>
1.事物失其本來狀態。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『易·泰』:“翩翩不富,皆失實也。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>孔穎達疏:“猶衆陰皆失其本實所居之處。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
2.不合乎事實。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『韓非子·顯學』:“孔子曰:‘以容取人乎,失之子羽;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
以言取人乎,失之宰予。’</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>故以仲尼之智而有失實之聲。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>漢王充『論衡·正說』:“『五經』皆多失實之說。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>宋曾鞏『勸學詔』:“至於學官,其能明於教率而詳於考察,有得人之稱,則待以信賞;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
若訓授無方而取舍失實,亦將論其罰焉。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>淸王士禛『池北偶談·談故四·崇禎紀事』:“『崇禎紀事』,吳郡姚宗典所著,其中紀載多失實。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>

頁: [1]
查看完整版本: 【漢語大詞典●失實】