豐碩 發表於 2013-2-14 21:45:00

【漢語大詞典●大命】

<P align=center>【漢語大詞典●大命】<p><br>
1.天命。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『書·太甲上』:“天監厥德,用集大命,撫綏萬方。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>孔傳:“天視湯德,集王命於其身。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『文選·陸機<吊魏武帝文>』:“當建安之三八,實大命之所艱。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>李善注:“大命,謂天命也。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『太平廣記』卷四六八引『九江記』:“不及二十稔,當見大命變革。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
2.稱天子之命。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『周禮·夏官·大仆』:“大僕,掌正王之服位,出入王之大命。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>鄭玄注:“出大命,王之教也。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『左傳·成公二年』:“吾子布大命於諸侯。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『後漢書·王常傳』:“臣蒙大命,得以鞭策,託身陛下。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
3.謂自然規律。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『韓非子·揚權』:“天有大命,人有大命。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>陳奇猷集釋:“大命,謂自然之數。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
4.天年,壽命。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『左傳·哀公十五年』:“使人逢天之慼,大命隕隊。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『史記·春申君列傳』:“王若卒大命,太子不在,陽文君子必立爲後。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>明何景明『東門賦』:“大命旦夕,何爲遷延。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
5.謂大事,要事。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>漢賈誼『新書·無蓄』:“禹有十年之蓄,故免九年之水;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
湯有十年之積,故勝七歲之旱。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>夫蓄積者,天下之大命也。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>漢路溫舒『上德緩刑書』:“夫獄者,天下之大命也。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>

頁: [1]
查看完整版本: 【漢語大詞典●大命】