豐碩 發表於 2013-2-14 20:30:52

【漢語大詞典●大方】

<P align=center>【漢語大詞典●大方】<p><br>
1.謂方正之極。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『老子』:“大方無隅,大器晩成,大音稀聲。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>唐權德輿『奉和新卜城南郊居得與衛右丞隣舍因賦詩寄贈』:“大方本無隅,盛德必有隣。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
2.指大地。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『管子·內業』:“人能正靜……乃能戴大圜而履大方。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>尹知章注:“大方,地也。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>唐陳子昂『堂弟孜墓志銘』:“大圓蒼蒼,大方茫茫。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>唐孟云卿『傷時』詩之一:“大方載群物,生死有常倫。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
3.大道,常道。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『莊子·山木』:“不知義之所適,不知禮之所將;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
猖狂妄行,乃蹈乎大方。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>唐韓愈『順宗實錄二』:“其忠也盡致君之大方,其言也達爲政之要道。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>宋曾鞏『代皇子免延安郡王第二表』:“方圖講學,知臣子之大方;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
庶得周旋,奉君親之素教。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
4.謂識見廣博或有專長的人。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>語出『莊子·秋水』。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>明高啟『獨庵集序』:“故必兼師衆長,隨事摹儗,待其時至心融,渾然自成,始可以名大方而免夫偏執之弊矣。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>淸王士禛『池北偶談·談藝二·閨秀畫』:“三百年中,大方名筆,可與頡頏者不過二三而已。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>魯迅『三閑集·無聲的中國』:“他們說年輕人作品幼稚,貽笑大方。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
5.基本的法則、方法。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『呂氏春秋·任地』:“凡耕之大方:力者欲柔,柔者欲力;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
息者欲勞,勞者欲息;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
棘者欲肥,肥者欲棘。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>宋曾鞏『虞部郞中戚公墓志銘』:“轉知撫州,其治大方,務除苛去煩。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
6.猶大略,大槪。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『墨子·非命上』:“天下之良書不可盡計數,大方論數,而五者是也。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>孫詒讓間詁:“大方,即大較也。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>五,畢沅云:當爲‘三’之誤,即上先王之憲之刑之誓是。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
7.不俗氣;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
無拘束。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『紅樓夢』第十七回:“莫如直書古人‘曲徑通幽’這舊句在上,倒也大方。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『兒女英雄傳』第十二回:“安公子不是不會說官話的人,或者說相貌也還端正,或者說舉止也還大方,都沒什麽使不得。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>曹禺『雷雨』第一幕:“他舉動活潑,說話很大方,爽快,却很有分寸。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
8.對於財物不計較,不吝嗇。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『儒林外史』第三一回:“張俊民道:‘少爺爲人好極,只是手太鬆些,不管什麽人求著他,大捧的銀與人用。’</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>鮑廷璽道:‘便是門下從不曾見過像杜少爺這大方舉動的人。’”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>趙樹理『地板』:“村里人倒很大方,願意管我飯,又願意給你三嫂借一部分糧。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
9.中醫稱藥味較多或藥量較大的方劑。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>明李時珍『本草綱目·序例·七方』:“大方,<歧伯曰>君一臣二佐九,制之大也。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>君一臣三佐五,制之中也。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>君一臣二,制之小也。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
10.茶葉名。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>原產於浙皖交界之老竹嶺,產量甚少。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>后安徽產的茶多用此名。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
11.漢末黃巾起義軍的編制名。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『後漢書·皇甫嵩傳』:“<張角>遂置三十六方。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>方猶將軍號也。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>大方萬餘人,小方六七千,各立渠帥。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>

頁: [1]
查看完整版本: 【漢語大詞典●大方】