豐碩 發表於 2013-2-8 15:23:58

【漢語大詞典●對揚】

<P align=center>【漢語大詞典●對揚】<p><br>
亦作“對敭”。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
1.古代常語,屢見於金文。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>凡臣受君賜時多用之,兼有答謝、頌揚之意。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『書·說命下』:“敢對揚天子之休命。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>孔傳:“對,答也。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>答受美命而稱揚之。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『詩·大雅·江漢』:“虎拜稽首,對揚王休,作召公考,天子萬壽。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>朱熹集傳:“言穆公既受賜,遂答稱天子之美命,作康公之廟器,而勒策王命之辭以考其成,且祝天子以萬壽也。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
2.轉爲偏義,謂答謝,報答。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>漢蔡邕『司空文烈侯楊公碑』:“虔恭夙夜,不敢荒寧,用對揚天子丕顯休命。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『舊唐書·忠義傳上·王義方』:“不能盡忠竭節,對敭王休,策蹇勱駑,祇奉皇眷。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
3.唐宋以來爲官吏除授后謝恩的一種儀式。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>宋宋敏求『春明退朝錄』卷中:“吏部流內銓,每除官,皆云權判。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>正衙謝,復正謝前殿,引選人謝辭。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>繇唐以來,謂之對揚。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
4.猶比美。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>南朝梁鍾嶸『詩品』卷中:“<魏文帝>所計百許篇,率皆鄙質如偶語。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>惟‘西北有高樓’十餘首,殊美贍可玩,始見其工矣。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>不然,何以銓衡群彦,對揚厥弟者耶?”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
5.面君奏對。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『魏書·儒林傳序』:“州舉茂異,郡貢孝廉,對揚王庭,每年逾衆。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>唐杜甫『贈李十八秘書別三十韻』:“對敭撫士卒,乾沒費倉儲。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>仇兆鼇注引朱鶴齡曰:“其奏對君前,當以師老財匱爲言。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『資治通鑑·陳宣帝太建八年』:“平生言論,無所不道,今者對揚,何得乃爾反覆?”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>胡三省注:“對揚,本於傅說、召虎。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>對,答也;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
揚,稱也。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>後人遂以面對敷奏爲對揚。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
6.答問。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『<孝經>序』邢昺疏引劉炫『述義』:“炫謂孔子自作『孝經』……假曾子之言,以爲對揚之體,非曾子實有問也。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>

頁: [1]
查看完整版本: 【漢語大詞典●對揚】