豐碩 發表於 2013-2-8 15:13:26

【漢語大詞典●對門】

<P align=center>【漢語大詞典●對門】<p><br>
1.門戶相對;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
對面。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>漢劉向『說苑·雜言』:“敏其行,修其禮,千里之外如兄弟;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
若行不敏,禮不合,對門不通矣。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>唐王維『洛陽女兒行』:“洛陽女兒對門居,纔可容顔十五餘。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>孫犁『澹定集·<善闇室紀年>摘抄』:“店鋪對門的大院,是縣教育局。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
2.匹配;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
門當戶對。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>元關漢卿『調風月』第一折:“怕不依隨,蒙君一夜恩。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>爭奈忒達地,忒知根;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
兼上親上成親好對門。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>元無名氏『娶小喬』第一折:“老夫務要尋箇對門,方許成親。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>

頁: [1]
查看完整版本: 【漢語大詞典●對門】