【漢語大詞典●壤壤】
<P align=center>【漢語大詞典●壤壤】<p><br>紛亂貌。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>『呂氏春秋·知接』:“戎人見暴布者而問之曰:‘何以爲之莽莽也?’</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>指麻而示之。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>怒曰:‘孰之壤壤也,可以爲之莽莽也!’”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>『史記·貨殖列傳』:“故曰:‘天下熙熙,皆爲利來;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
天下壤壤,皆爲利往。’”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>宋王安石『和農具詩』之十三:“蓬蓬戲場聲,壤壤戰時伍。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
頁:
[1]