【漢語大詞典●墉】
<P align=center>【漢語大詞典●墉】<p><br>①[yōnɡㄩㄥ]</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
[『廣韻』餘封切,平鍾,以。]</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
亦作“牅”。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
1.城牆。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>『詩·大雅·皇矣』:“與爾臨衝,以伐崇墉。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>毛傳:“墉,城也。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>唐柳宗元『永州崔中丞萬石亭記』:“御史中丞淸河男崔公來蒞永州,閒日登城北墉。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>淸魏源『聖武記』卷七:“碉堡既成,我墉斯固。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
2.牆垣。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>『詩·召南·行露』:“誰謂鼠無牙?</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG> 何以穿我墉?”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>毛傳:“墉,牆也。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>『易·解』:“上六,公用射隼於高墉之上,獲之,無不利。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>孔穎達疏:“墉,牆也。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>唐皎然『同李洗馬入餘不溪經辛將軍故城』詩:“高墉暮草遍,大樹野風悲。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
3.特指高牆。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>『書·梓材』:“若作室家,既勤垣墉,惟其塗墍茨。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>陸德明釋文:“馬云:卑曰垣,高曰墉。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
頁:
[1]