【漢語大詞典●塞性】
<P align=center>【漢語大詞典●塞性】<p><br>蔽塞眞性。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>『莊子·騈拇』:“枝於仁者,擢德塞性以收名聲。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>成玄英疏:“塞其眞性也。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>一說,塞爲“搴”字之誤,意爲舉,拔取。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>擢德塞性,謂標榜自己的道德品格。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>王念孫『讀書雜志餘編上·莊子』:“塞與擢義不相類。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>塞當爲搴。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>擢搴,皆謂拔取之也。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>『廣雅』曰:搴,取也,拔也。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>此言世之人,皆擢其德,搴其性,務爲仁義,以收名聲。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
頁:
[1]