【漢語大詞典●堤】
<P align=center>【漢語大詞典●堤】<p><br>①[dīㄉㄧ]</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
[『廣韻』都奚切,平齊,端。]</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
亦作“隄”。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
1.沿江河湖海修筑的防水建筑物。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>多用土、石筑成。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>『左傳·襄公二十六年』:“宋芮司徒生女子,赤而毛,棄諸堤下。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>唐韓愈『暮行河堤上』詩:“暮行河堤上,四顧不見人。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>『紅樓夢』第五八回:“寳玉也正要去瞧黛玉,起身拄拐,辭了他們,從沁芳橋一帶堤上走來。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>丁玲『水』一:“一群人,圍著火把的向堤那邊走下去了。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
2.筑堤。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>宋蘇軾『禹之所以通水之法』:“古者河之側無居民,棄其地以爲水委,今也堤之而廬民其上,所謂愛尺寸而忘千里也。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>宋陳師道『後山叢談』卷三:“錢塘江邊土惡,不能堤,錢氏以薪爲之,水至輒潰。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
3.甁甌的底座。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>『淮南子·詮言訓』:“蓼菜成行,甁甌有堤。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>高誘注:“堤,甁甌下安也。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>一說爲提梁。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>見楊樹達『積微居小學述林·〈淮南子證聞〉後序』。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
堤②[shíㄕˊ]</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
[『廣韻』是支切,平支,禪。]</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
見“堤封”。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
頁:
[1]