【漢語大詞典●執玉】
<P align=center>【漢語大詞典●執玉】<p><br>1.手捧玉器。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>『禮記·祭義』:“孝子如執玉,如奉盈,洞洞屬屬然如弗勝,如將失之。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>孔穎達疏:“言孝子對神,容貌敬愼,如執玉之大寳,如奉盈滿之物。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
2.謂持玉祭神。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>宋蘇轍『免南郊加恩表』:“及夫晝漏盡而天宇肅淸,月幾望而雲物晏燦。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>執玉而進,如將弗勝;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
受福以歸,謙不自有。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
3.執玉圭。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>古以不同形制之玉圭區別爵位,因以指稱仕宦。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>『孔子家語·三恕』:“國無道,隱之可也;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
國有道,則袞冕而執玉。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>淸姚鼐『南唐』詩:“帝都執玉才嫌後,天塹浮橋已架空。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
頁:
[1]