豐碩 發表於 2013-2-6 09:03:41

【漢語大詞典●坐馳】

<P align=center>【漢語大詞典●坐馳】<p><br>
1.謂雖無舉動而雜念不息。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『莊子·人間世』:“瞻彼闋者,虛室生白,吉祥止止。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>夫且不止,是之謂坐馳。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>成玄英疏:“苟不能形同槁木,心若死灰,則雖容儀端拱,而精神馳騖,可謂形坐而心馳者也。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
2.向往;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
神往。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>唐劉禹錫『汝州上後謝宰相狀』:“印綬所拘,不獲拜謝。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>瞻望德宇,精誠坐馳。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>淸張岱『陶庵夢憶·朱楚生』:“楚生多坐馳,一往情深,搖蕩無主。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
3.謂安坐而行教化。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『淮南子·覽冥訓』:“故却走馬以糞,而車軌不接於遠方之外,是謂坐馳陸沈,晝冥宵明。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>高誘注:“言坐行神化,疾於馳傳,沈浮冥明,與道合也。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>后以指安坐而治。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『舊唐書·穆宗紀論』:“觀夫孱主,可謂痛心……謂威權在手,可以力制萬方;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
謂旒冕在躬,可以坐馳九有。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>

頁: [1]
查看完整版本: 【漢語大詞典●坐馳】