【漢語大詞典●巫峰】
<P align=center>【漢語大詞典●巫峰】<p><br>1.巫山峰巒。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>宋柳永『離別難』詞:“望斷處,杳杳巫峰十二,千古暮雲深。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>參見“巫山十二峰”。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
2.即巫山。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>爲男女幽會之處。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>淸孔尙任『桃花扇·訪翠』:“誤走到巫峰上,添了些行雲想,匆匆忘却仙模樣。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>『再生緣』第六六回:“他若貪生圖寵幸,怎不在,天香館里赴巫峰。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>參見“巫山”。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
頁:
[1]