豐碩 發表於 2013-2-4 16:23:23

【漢語大詞典●云云】

<P align=center>【漢語大詞典●云云】<p><br>
1.周旋回轉貌。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『呂氏春秋·圜道』:“雲氣西行,云云然。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>高誘注:“云,運也,周旋運布,膚寸而合,西行則雨也。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
2.芸芸。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>眾貌;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
盛貌。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『莊子·在宥』:“萬物云云,各復其根。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>成玄英疏:“云云,衆多也。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>南朝梁沈約『述僧中食論』:“萬事云云,皆三者之枝葉耳。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>唐陳子昂『麈尾賦』:“天之浩浩兮物亦云云,性命變化兮如絲之棼。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>明李東陽『桂岩書院題』詩:“冠裳皆秩秩,禮樂漫云云。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
3.猶紜紜。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>紛紜;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
紛紛(多用於形容言語、議論多而雜)。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>漢仲長統『昌言·損益』:“爲之以無爲,事之以無事,何子言之云云也?”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>唐薛逢『題獨孤處士村居』詩:“何如一被風塵染,到老云云相是非。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>元張可久『寨兒令·春思』曲:“闌干舊時無限春,笑語云云,圖畫眞眞。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>淸李漁『蜃中樓·耳卜』:“多應此處有聲聞,洗耳聽云云。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
4.猶言如此,這樣。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>漢阮瑀『爲曹公作書與孫權』:“聞荊州諸將,幷得降者,皆言交州爲君所執,豫章拒命,不承執事,疫旱幷行,人兵減省,各求進軍。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>其言云云,孤聞此言,未以爲悅。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>唐孟云卿『傷時』詩之一:“豈伊逢世運,天道亮云云。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>嚴復『原強續篇』:“致吾國君臣上下,謂經武之事,不外云云。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
5.一般多用爲表示有所省略之詞。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『漢書·汲黯傳』:“上方招文學儒者,上曰吾欲云云。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>顏師古注:“云云,猶言如此如此也,史略其辭耳。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『孔子家語·好生』:“孔子爲魯司寇,斷獄皆進衆議者而問之曰:‘子以爲奚若?</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG> 某以爲何若?’</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>皆曰云云。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>如是,然後夫子曰:‘當從某子幾是。’”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>唐韓愈『石鼎聯句』詩序:“次傳於喜,喜踴躍,即綴其下云云,道士啞然笑曰:‘子詩如是而已。’”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
6.謂等等,之類。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>魯迅『且介亭雜文·附記』:“只有不准說‘言行一致’云云,也許莫明其妙,現在我應該指明,這是因爲又觸犯了‘第三種人’了。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>孫犁『金梅<文海求珠集>序』:“目前有一種流行的說法:有些文藝評論所以寫不好,是因爲作者沒有創作實踐云云。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
7.助詞。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>用於句末,無義。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『紅樓夢』第一回:“作者自云曾歷過一番夢幻之後,故將眞事隱去,而借‘通靈’說此『石頭記』一書也,故曰‘甄士隱’云云。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
8.山名。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>泰山下的小山,在山東省泰安市東南。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『管子·封禪』:“昔無懷氏封泰山,禪云云。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>尹知章注:“云云山在梁父東。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>南朝梁簡文帝『南郊頌』序:“方當巡云云之禮,啟亭亭之業。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>

頁: [1]
查看完整版本: 【漢語大詞典●云云】