【漢語大詞典●剫】
<P align=center>【漢語大詞典●剫】<p><br>①[duóㄉㄨㄛˊ]</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
[『廣韻』徒落切,入鐸,定。]</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
1.斫木;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
加工木料。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>『爾雅·釋器』:“木謂之剫。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>郭璞注引『左傳』曰:“山有木,工則剫之。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>按今本『左傳·隱公十一年』剫作“度”。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>宋司馬光『路國公文公先廟碑』:“伊水洋洋,山木蒼蒼,是倫是剫,是斷是斲。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
2.雕刻。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>宋周邦彦『汴都賦』:“鵠象觷角,剒犀剫玉。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
頁:
[1]