【漢語大詞典●別派】
<P align=center>【漢語大詞典●別派】<p><br>1.同祖先的一個分支。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>『魏書·濟陰王小新成傳』:“元法僧叛,顯和與戰被擒,執手命與連坐。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>顯和曰:‘顯和與阿翁同源別派。’”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>按顯和爲濟陰王后裔。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
2.水的支流;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
山的分脈。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>唐方干『題越州袁秀才林亭』詩:“淸邃林亭指畫開,幽巖別派像天台。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>唐浩虛舟『盆池賦』:“蛙穿而別派潛通。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>淸嚴如熤『三省邊防備覽·策略』:“北爲華嶽山,由秦隴而來,踰北棧,經五郞、孝義,東出商洛,融結河南諸山。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>鎮安、洵陽、漢陰、石泉、洋縣各山,皆其支分別派。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
3.舊指儒家之外的學派。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>唐李商隱『贈送前劉五經映三十四韻』:“別派驅楊墨,他鑣幷老莊。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
頁:
[1]