【漢語大詞典●分定】
<P align=center>【漢語大詞典●分定】<p><br>1.本分所定;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
命定。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>『孟子·盡心下』:“君子所性,雖大行不加焉,雖窮居不損焉,分定故也。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>唐李商隱『即日』詩:“單棲應分定,辭疾索誰憂。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>『初刻拍案驚奇』卷三二:“紅顔薄命,自古如此,豈獨妾一人!</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG> 此皆分定之事,敢生嗟怨。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>明朱權『荊釵記·誤訃』:“休嗟怨,免攧屑,分定恩情中道絶。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
2.名分確定,指確立帝位。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>『三國志·魏志·徐宣傳』:“臣聞帝王用人,度世授才,爭奪之時,以策略爲先,分定之後,以忠義爲首。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
頁:
[1]