豐碩 發表於 2013-2-2 11:03:49

【漢語大詞典●危言】

<P align=center>【漢語大詞典●危言】<p><br>
1.直言。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『逸周書·武順』:“危言不干德曰正。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『漢書·賈捐之傳』:“臣幸得遭明盛之朝,蒙危言之策,無忌諱之患。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>顏師古注:“危言,直言也。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>言出而身危,故曰危言。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>茅盾『子夜』九:“你的危言諍論,幷不能叫小杜居安思危,反使得他決心去及時行樂。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>參見“危言正色”。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
2.謂(行爲)超過言語。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『禮記·緇衣』:“大人不倡遊言。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>可言也,不可行,君子弗言也;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
可行也,不可言,君子弗行也。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>則民言不危行,而行不危言矣。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>鄭玄注:“危,猶高也。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>言不高於行,行不高於言,言行相應也。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
3.聳人聽聞的言論。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>宋無名氏『道山淸話』:“絳欲以危言中傷大臣,事既無根,徒搖衆聽。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>明張居正『上六部稟帖』:“且巧爲詆說,捏造危言,遂爲纂修所影藉。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
4.猶愼言。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>謂不說自己的功勞才能。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『史記·管晏列傳』:“其在朝,君語及之,即危言。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>張守節正義:“謂己謙讓,非云功能。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>

頁: [1]
查看完整版本: 【漢語大詞典●危言】