【漢語大詞典●冥境】
<P align=center>【漢語大詞典●冥境】<p><br>1.佛教語。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>謂心境合一。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>冥,冥合。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>南朝梁蕭統『令旨解二諦義』:“能知是智,所知是境,智來冥境,得言即眞。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
2.佛教語。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>猶冥界。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>唐李嶠『爲魏國北寺西寺請迎寺額表』:“弘濟深於冥境,薰脩入於梵門。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
頁:
[1]