豐碩 發表於 2013-2-1 16:07:51

【漢語大詞典●淒】

<P align=center>【漢語大詞典●淒】<p><br>
①[qīㄑㄧ]</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
[『廣韻』七稽切,平齊,淸。]</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
同“淒”。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
1.寒冷;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
冷淸。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『左傳·昭公四年』:“夫冰以風壯,而以風出。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>其藏之也周,其用之也徧,則冬無愆陽,夏無伏陰,春無淒風,秋無苦雨。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>杜預注:“淒,寒也。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>漢張衡『思玄賦』:“行積冰之皚皚兮,淸泉冱而不流;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
寒風淒其永至兮,拂穹岫之騷騷。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>唐杜甫『西閣雨望』詩:“菊蕊淒疎放,松林駐遠情。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
2.同“悽”。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>悽涼悲傷。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>參見“淒而”。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
3.通“萋”。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>見“淒淒”。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>

頁: [1]
查看完整版本: 【漢語大詞典●淒】