豐碩 發表於 2013-2-1 15:39:57

【漢語大詞典●淩遲】

<P align=center>【漢語大詞典●淩遲】<p><br>
1.斜平不陡。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『韓詩外傳』卷三:“夫一仞之牆,民不能踰;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
百仞之山,童子登而遊焉,淩遲故也。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
2.衰敗,敗壞。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『漢書·刑法志』:“今隄防淩遲,禮制未立;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
死刑過制,生刑易犯……此刑之所以蕃也。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>唐陳子昂『上軍國利害事·牧宰』:“不以才能任職,所以天下淩遲。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『明史·孫瑋傳』:“法紀淩遲,人心瓦解。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>淸戴名世『劉陂千庶詩序』:“而其變愈下,彼此訾謷,互起迭仆,淩遲至於今。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
3.封建時代一種殘酷的死刑。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>又稱“剮刑”。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>始於五代,元、明、淸俱列入正條,淸末始廢。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『宋史·刑法志一』:“淩遲者,先斷其支體,乃抉其吭,當時之極法也。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『京本通俗小說·錯斬崔寧』:“陳氏不合通同奸夫殺死親夫,大逆不道,淩遲示衆。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>元關漢卿『竇娥冤』第四折:“張驢兒毒殺親爺,姦佔寡婦,合擬淩遲。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>押付市曹中,釘上木驢,剮一百二十刀處死。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>明沈采『千金記·延訪』:“告元帥,拿這李左車,不知是要粗淩遲碎淩遲他。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『老殘遊記』第十六回:“六千金買得淩遲罪,一封書驅走喪門星。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>魯迅『且介亭雜文·隔膜』:“運命大槪很悲慘,不是淩遲,滅族,便是立刻殺頭,或者‘斬監候’,也仍然活不出。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
4.折磨。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『敦煌變文集·目連緣起變文』:“牛頭每日淩遲,獄卒終朝來拷。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>

頁: [1]
查看完整版本: 【漢語大詞典●淩遲】