【漢語大詞典●公言】
<P align=center>【漢語大詞典●公言】<p><br>1.公開談論。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>『史記·孝文本紀』:“宋昌曰:‘所言公,公言之;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
所言私,王者不受私。’”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>『魏書·劉昶傳』:“高祖曰:‘國家本來有一事可慨。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>可慨者何?</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG> 恒無公言得失。’”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>明唐順之『鈍齋吳公墓碣銘』:“獨念先君性剛直,恥爲譎祕媕婀之態,其遇事雖不關己利害,亦公言激發無所避。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
2.公眾的言論。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>唐韓愈『原道』:“凡吾所謂道德云者,合仁與義言之也,天下之公言也。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>明楊愼『詞品·吳夢窗』:“陰君煥序其辭云:求辭於吾宋,前有淸眞,後有夢窗。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>此非煥之言,四海之公言也。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
頁:
[1]