【漢語大詞典●八節】
<P align=center>【漢語大詞典●八節】<p><br>古代以立春、立夏、立秋、立冬、春分、夏至、秋分、冬至爲八節。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>『周髀算經』卷下:“凡爲八節二十四氣。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>趙爽注:“二至者,寒暑之極;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
二分者,陰陽之和;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
四立者,生長收藏之始;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
是爲八節。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>唐寒山『詩』之二七一:“四時周變易,八節急如流。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>『四遊記·華光來千田國顯靈』:“有四時不謝之花,八節長春之景。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
頁:
[1]