豐碩 發表於 2013-1-28 14:30:24

【漢語大詞典●儕】

<P align=center>【漢語大詞典●儕】<p><br>
①[cháiㄔㄞˊ]</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
[『廣韻』士皆切,平皆,崇。]</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
“儕”的繁體字。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
1.輩,類。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『左傳·僖公二十三年』:“晉鄭同儕,其過子弟固將禮焉,況王之所啓乎!”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>杜預注:“儕,等也。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>宋葉適『題二劉文集后』:“然百餘年間,緒言遺論,稍已墜失,而吾儕淺陋,不及識知者多矣。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>阿英『鹽鄕雜信』九:“以這樣的方式,來驕傲於同儕之中。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
2.等同,幷列。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『左傳·昭公元年』:“爲晉正卿,以主諸侯,而儕於隸人,朝不謀夕,棄神人言。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>淸王韜『淞濱瑣話·金玉蟾』:“君本讀書,當以顯揚自許,茲甘儕市儈,願終身浮沈耶?”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>魯迅『華蓋集續編·不是信』:“我幷非因爲自己是官僚,定要儕於淸高的教授之列。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
3.婚配,結成配偶。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『漢書·揚雄傳上』:“承民乎農桑,勸之以弗怠,儕男女,使莫違。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>顏師古注:“儕,耦也。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
4.方言。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>全,都。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>明馮夢龍『山歌·山人』:“轎夫箇箇儕做子朋友,皁隸箇箇儕扳子至親。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『何典』第五回:“他嘴頭子又來得左話左轉,右話右轉,翻蛆搭舌頭的,儕是他說話分。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
5.普通,一般。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>參見“儕民”。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>

頁: [1]
查看完整版本: 【漢語大詞典●儕】